שומנים בדם

מה הם שומנים בדם?

השומנים בדם, הקרויים ליפידים, נאגרים בתאי שומן (Adipocytes) ומהווים מקור חיוני לקיום תהליכי החיים בגוף. הם משמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לשם כך, וכן לריפוד הרקמות ולשמירה על חום הגוף. נוסף על התפקיד החשוב שיש להם בבניית התאים, הם מסייעים בקרישת הדם ובתפקודה התקין של מערכת העצבים .רמות תקינות ומאוזנות של שומנים בדם מאפשרות ניהול יעיל של כל התפקידים האלה, אולם אם הליפידים מצויים ברמות גבוהות מדי בדם הם מצטברים בזרם הדם, שוקעים בדופנות העורקים וגורמים להתעבותן ולהתקשחותן, ולהצרת העורקים עד כדי חסימתם המלאה למעבר דם.התכונה המשותפת לכל הליפידים היא שאינם מסיסים במים. ​

רמת שומנים גבוהה בדם

רמות השומנים, או הכולסטרול בדם מהווים גורם סיכון משמעותי לשבץ מוחי ואירוע לב. עקב כך, חשוב שאנשים יגלו מודעות ויבינו את חשיבותם של השומנים בדם ושמירה על הערכים שלהם. חשוב שאנשים יקפידו על רמות נמוכות של ה"כולסטרול רע"-  (LDL) ועל רמות גבוהות ככל הניתן של "הכולסטרול הטוב" ( HDL)כמו כן חשוב לשמור על רמת טריגליצרידים מאוזנת. את המידע על גובה השומנים בדם של כל אדם, מקבלים על ידי ביצוע בדיקות דם שגרתיות, הכוללות את הערך של הכולסטרול והטריגליצרידים,  חשוב לדעת,  שחריגת השומנים מטווח הנורמלי לא מעידה תמיד על בעיה בריאותית. כאשר לחריגה של השומנים בדם מטווח הנורמה יש משמעות רפואית, במקרה כזה תופיע בדף  תוצאות בדיקות הדם המציגות את תוצאות התחום הנבדק והתרעה מתאימה. מומלץ לפנות עם תוצאות בדיקות הדם לקבלת מידע נוסף וברור אצל הרופא המפנה לבדיקת הדם.

 

השומנים העיקריים בדם

​

טריגליצרידים- השומנים הנפוצים ביותר בזרם הדם 

הטריגליצרידים הם סוג השומנים הנפוץ ביותר הנע בזרם הדם. הם מורכבים משלוש חומצות שומן ומגליצרול ומשמשים כמאגרי האנרגיה של הגוף. חלקם מיוצר בכבד, אולם חלק ניכר מהם מיוצר כתוצאה מעיכול השומן שבמזון במעי ומעודפי הפחמימות שבו: קלוריות עודפות שהגוף אינו זקוק להן מפורקות על ידו לשומנים, ואלה מתחברים עם גליצרול (חצי מולקולת סוכר) והופכים לטריגליצרידים, שנארזים יחד עם שכבת פוספוליפידים וחלבון דקה המסיסה במים, והמאפשרת להם לנוע בזרם הדם. 

הטריגליצרידים, נודדים בין איברי הגוף – חלקם מתפרק ונספג בתאי הגוף, ואילו חלקם האחר ממשיך לנדוד אל הכבד ונספג בו. במקור, שעתם הגדולה של הטריגליצרידים מיועדת להיות עת רעב, שבה אוזלים כל מאגרי האנרגיה הזמינים בגוף (בצורת סוכר וגליקוגן) ובלית ברירה פונה הגוף, באמצעות שחרור ההורמון גלוקגון, אל פירוק השומנים המתאחסנים במאגרים לשם יצירת אנרגיה (סוכר). אלא שלמרבה המזל, רובנו בחברה המערבית לא סובלים מעתות רעב אמיתיות, וכך קורה שבפועל עודפי הסוכר הופכים לעודפי טריגליצרידים. אף שרמת טריגליצרידים גבוהה קשורה בקשר הדוק למשקל עודף, השמנה וסוכרת, פעמים רבות היא נובעת מליקוי תורשתי בגנים האחראים לאחסון ופירוק השומנים בגוף.  רמה גבוהה מדי של טריגליצרידים עלולה לגרום לטרשת עורקים ולסיבוכים שלה כמו התקפי לב ושבץ מוחי. עודפי טריגליצרידים מסכנים גם את תפקודי הלבלב ועלולים להביא לדלקת לבלב חריפה וכרונית.

 

כולסטרול

הכולסטרול הוא חומר שמנוני המיוצר בתאים שבגופנו, ובעיקר בכבד. הכולסטרול נמצא בדופנות התאים ומשתתף בבנייתן, וכן משתתף בשימורם של התאים ובבניית הרקמה העוטפת את העצבים. פרט לכל אלה הוא משמש גם כחומר גלם להורמונים רבים ובהם הורמוני המין, וכן לחומצות המרה.כ-75% מהכולסטרול בגוף מיוצרים בכבד, ו-25% הנותרים נספגים במעי שבגופנו ישירות מהמזון שאנחנו אוכלים שמקורו מן החי. כל אספקה חיצונית נוספת של כולסטרול היא מיותרת, שכן היא מגבירה את ספיגת השומנים מעבר לתכנון המקורי שהגוף ערוך לו, ומביאה לעלייה ברמת הכולסטרול בדם.

​

ליפופרוטאינים, "הכולסטרול הטוב" ו"הכולסטרול הרע“

מאחר שכאמור השומנים אינם מסיסים במים (הידרופוביים), הם יכולים לנוע בזרם הדם רק באמצעות חלקיקים הכוללים פוספוליפידים ונשאים חלבוניים. מכלולים מועילים אלה נקראים ליפופרוטאינים, והם מהווים את צורת האחסון של שומני הדם לצורכי שינוע. הליפופרוטאינים בנויים במבנה כדורי ומורכבים מליבה שמכילה את הטריגליצרידים והכולסטרול וממעטפת פוספוליפידים וחלבון שמקיפה אותה. המעטפת מאפשרת תנועה חופשית בזרם הדם מבלי ליצור טיפות שומן בסביבה המימית. בגופנו קיימים כמה סוגים של ליפופרוטאינים – מכלולים שומניים – הנבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם הכימי, בצפיפותם ובהרכב השומנים והחלבונים שלהם. ככל שצפיפותם (משקלם הסגולי) גבוהה יותר כך קוטרם קטן יותר ולהפך. 

​

העיקריים שבליפופרוטאינים הם:

• "הכולסטרול הטוב"– בעל צפיפות גבוהה ותכולתו מרובה כולסטרול וחלבון-    HDL ,High Density Lipoprotein

• "הכולסטרול הרע" – בעל צפיפות נמוכה ותכולתו עתירת כולסטרול-    LDL ,Low Density Lipoprotein,

• VLDL ,Very Low Density Lipoproteinבעל צפיפות נמוכה מאוד וברובו מכיל טריגליצרידים.

• כילומיקרון – בעל הצפיפות הנמוכה ביותר, מכיל טריגליצרידים ברובו המכריע ורק כמות מזערית של כולסטרול. 

 

High Density Lipoprotein – HDL "הכולסטרול הטוב"

כרבע עד שליש מהכולסטרול הכללי נישא בזרם הדם בצפיפות גבוהה באמצעות ליפופרוטאין הקרוי HDL והידוע בכינויו "הכולסטרול הטוב". מה כה טוב בכולסטרול הזה? ה-HDL נוצר בכבד ובמעי, סופג עודפי כולסטרול מן הרקמות, הופך את הכולסטרול לבלתי מסיס באמצעות אנזים הקושר אותו לחומצה שומנית, מכניסו לליבה ופועל (כ"משאית זבל") להשבת הכולסטרול מרקמות תאי הגוף ומכלי הדם בחזרה אל הכבד. בכבד – שאליו מפונים בעזרת ה-HDL שומנים עודפים ששקעו בכלי הדם – הופך הכולסטרול בחלקו למלחי מרה שמאפשרים את הפרשתו דרך דרכי המרה אל המעי עד ליציאתו מהגוף. בכך מביא ה-HDL תועלת מרובה למניעת הצטברות רובד שומני בדופנות העורקים. 

הליפופרוטאין HDL ידוע גם בכושרו למנוע חמצון, להפחית קרישי דם ולסייע לתאי שכבת האנדותל להפריש את החומר NO (חנקן חד-חמצני) האחראי להרחבת העורקים ולשיפור זרימת הדם, וכן בהשפעתו על הפרשת חומרים נוספים שיחד מונעים קרישה. נמצא כי רמות נמוכות של כולסטרול במקטע ה-HDL  עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, ואילו רמות גבוהות של HDL מסייעות במניעת שבץ מוחי ומחלות לב, בצלילות גבוהה בגיל מבוגר ואפילו בשיפור התפקוד המיני בקרב גברים מבוגרים. יש גם מחקרים הקושרים רמות מוגברות של כולסטרול HDL בדם לתוחלת חיים גבוהה יותר.

 

Low Density Lipoprotein – LDL "הכולסטרול הרע"

כשני שלישים מהכולסטרול נעים בזרם הדם באמצעות "משאית" הנושאת כולסטרול בצפיפות נמוכה. נשא כולסטרול זה הוא ליפופרוטאין LDL, שכאמור מכונה "הכולסטרול הרע". הכולסטרול הנישא ב-LDL אינו מופרש אל מחוץ לגוף ובמקום זאת הוא נע מהכבד שבו הוא נוצר אל רקמות תאי הגוף, בכיוון ההפוך "מהכולסטרול הטוב". "הכולסטרול הרע" מתפרק בדם ושוקע בדופנות העורקים. בשל תכונותיו ההתחמצנות של כולסטרול זה, שקיעתו בדפנות גורמת להתקשחותן ולהיצרות העורקים (טרשת עורקים).

בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים כתב קרדיולוג בריטי כי ייתכן שרמה מוגברת של "הכולסטרול הרע" LDL עשויה לגרום למחלות לב. במחקרים שנערכו בהמשך כבר נמצאו בוודאות רמות גבוהות של "הכולסטרול הרע" בדמם של חולים במחלת לב כלילית. לעומת זאת, אצל אנשים עם רמת כולסטרול LDL נמוכה ביותר לא נמצאה טרשת עורקים. רמת כולסטרול LDL  מעל 130 מ"ג/ד"ל אצל אנשים בריאים נחשבת לגבוהה מהרמה הרצויה. ככל שרמת הכולסטרול הרע גבוהה יותר כך גובר הסיכון לחלות בטרשת עורקים ובמחלות לב וכלי דם

 

Very Low Density Lipoprotein-VLDL

 VLDL הוא ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה מאוד הנושא בעיקר טריגליצרידים. הוא נוצר בכבד מפירוקם של שומנים ופחמימות במזון, נע בזרם הדם ומגיע אל רקמות הגוף, שם הוא מפורק לחומצות שומן ולגליצרול. ידוע גם כי הוא שוקע בדופנות כלי הדם ויוצר בהן מרבצי שומן, ולכן יש לו השפעות מזיקות. אין דרך ישירה ופשוטה למדוד את רמת הכולסטרול VLDL בדם, ולכן רמתו נאמדת בדרך כלל ביחס לערכי הטריגליצרידים. רמה גבוהה של כולסטרול VLDLעלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלות כלי דם ולב וניתן להוריד אותה גם באמצעות הורדת ערכי הטריגליצרידים

 

כילומיקרונים

כילומיקרונים הם "משאיות הובלה" לשומנים בעלות הצפיפות הנמוכה ביותר (יותר נמוכה מזו של ה-VLDL). כילומיקרון הוא ליפופרוטואין הנושא בעיקר טריגליצרידים וכמות זעומה של כולסטרול, שאותם הוא משנע מהמעי דרך הלימפה אל הדם והכבד. במקרים נדירים ייתכנו הפרעות בחילוף החומרים של הכילומיקרונים. פגם תורשתי עלול לפגוע ביכולתם להתפרק ולגרום לעלייה קיצונית בריכוזם בדם. במקרים אלה עלולה להיגרם דלקת הלבלב.

 

מה הם ערכי השומנים בדם במ"ג/ד"ל ומשמעותם?

מה הם רמות הטריגליצרידים בדם?

• רמת הטריגליצרידים הרצויה באנשים בריאים – עד 150 מ"ג/ד"ל.

• רמת הטריגליצרידים הרצויה באנשים בעלי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ולמחלות לבלב וכבד – עד 150 מ"ג/ד"ל.

• רמת טריגליצרידים גבוהה מעל הרצוי במידה מתונה עד בינונית – 300-150 מ"ג/ד"ל. במצב זה יומלץ בדרך כלל להיוועץ בתזונאית לגבי דיאטה דלת שומ. 

• רמת טריגליצרידים גבוהה במיוחד – מעל 300 מ"ג/ד"ל. אם רמות אלו אינן פוחתות לאחר שינוי בתזונה, ימליץ הרופא לרוב במצב זה על טיפול תרופתי להפחתתם.

 

מה הם רמות כולסטרול הרצויות? 

• רמת כולסטרול כללי רצויה באנשים בריאים – נמוכה מ-200 מ"ג/ד"ל.

• רמת כולסטרול כללי רצויה באנשים בעלי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם – נמוכה מ-160 מ"ג/ד"ל. 

• רמת HDL רצויה באנשים בריאים – 40 מ"ג/ד"ל ומעלה (וכל המרבה הרי זה משובח). 

• רמת LDL רצויה באנשים בריאים או בקרב בעלי גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם – עד 130 מ"ג/ד"ל.

• רמת LDL רצויה לבעלי שני גורמי סיכון למחלת לב – פחות מ-130 מ"ג/ד"ל.

• רמת LDL רצויה לבעלי שלושה גורמי סיכון ויותר למחלת לב, לחולי סוכרת ולחולים הידועים כסובלים ממחלת לב או ממחלת כלי דם – 100-70 מ"ג/ד"ל.

• רמות כולסטרול שאינו מיטיב Non-HDL Cholesterol

 

הערך הרצוי של Non-HDL Cholesterol הוא מתחת ל-160 מ"ג/ד"ל לאדם בריא, ומתחת ל-130 מ"ג/ד"ל בקרב חולים בטרשת עורקים.

מאחר שהתברר כי לא רק "לכולסטרול הרע LDL” השפעה על התהליך הטרשתי אלא גם ל-VLDL הוצע סמן חדש להערכת הסיכון למחלת לב כלילית שמביא בחשבון את ערכי שני סוגי הכולסטרול המזיקים. היות שאין דרך ישירה וקלה לבדוק את ערכי ה-VLDL, ערכי המדד החדש ניתנים לחישוב בפשטות באמצעות הפחתת ערך "הכולסטרול הטוב HDL” מערך הכולסטרול הכללי (הכולל את שלושת סוגי הכולסטרול גם יחד). התוצאה מבטאת את רמת הכולסטרול המזיק בכללותו על שני סוגיו.

 

ד"ר חיים סילבר קרדיולוג- משמש כיו"ר החוג לקרדיולוגיה בקהילה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

ד"ר חיים סילבר- מומחה לקרדיולוגיה, רופא בכיר, מנהל את מרום מרכז רפואי קרדיולוגי, -שירותים קרדיולוגיים כוללניים בקהילה לרבות ייעוציים ובדיקות עזר  קרדיולוגיות. במרכז הרפואי שירותי בדיקות ויעוץ רפואי ציבוריים ופרטיים בהתאם להסכמים שונים עם קופות החולים. ד"ר סילבר חיים משמש כיו"ר החוג לקרדיולוגיה בקהילה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל. מחבר  הספר "שומני הדם" בשיתוף פרופ' מנחם פיינרו. ד"ר סילבר חיים מפתח תוכנית ייחודית לגילוי מוקדם של טרשת עורקים- קרדיו צ'ק יועץ בכיר  בקרדיולוגיה במכבי ובמאוחדת, יועץ  קרדיולוגי בלאומית באמצעות השב"ן.